מסופר על ילד עני ועיוור שיושב ברחוב ומקבץ נדבות. לידו מונחות קערה כמעט ריקה ממטבעות וחתיכת קרטון שעליה כתוב: "אני עיוור וצריך כסף".
בוקר אחד, אדם שעבר במקום נעמד ליד הילד, הוציא מארנקו מספר מטבעות והניח אותן בתוך הקערה. הוא גם לקח את הקרטון, הוציא מכיסו טוש, מחק את הכתוב על הקרטון ורשם משהו אחר. והנה כמו במעשה קסם, הרבה אנשים הכניסו כסף לתוך הקערה שהחלה להתמלא במהירות.
אחר הצהריים עבר שם שוב אותו הולך רגל ששינה קודם את הכתוב על הקרטון. הילד העיוור שזיהה את צלילי הנעליים של האיש שאל בקול: "האם אתה זה ששינה את הכתוב על הקרטון?", השיב האיש. "ספר לי בבקשה, מה כתבת?" האיש ענה: בסך הכל עשיתי שינוי קטן. כתבתי: "היום הוא יום יפה ומקסים אבל אני לא יכול לראות זאת, אני עיוור".
שימו לב כי משני השלטים ברור שהילד עיוור ושהוא זקוק לכספם של האנשים, אבל השלט השני הראה להם עד כמה הם ברי מזל. הם יכולים ליהנות מיום יפה וקסום, אבל הילד העיוור לא יכול.
מסיפור זה אפשר ללמוד שאנו צריכים להודות על מה שיש לנו, ודבר נוסף הוא שתמיד, אבל תמיד ניתן לראות כל מצב באופן טוב יותר.
בכדי שנוכל לראות את הטוב ביותר בכל מצב, עלינו להיות מכווננים על כך.
השבוע הנוכחי מאפשר לנו לראות מה יצרנו בעבר שלא עלה בהצלחה, ולהיות במצב בו אנו יכולים להתעלות מעל לכל אותם מצבים ולבחור חדש טוב יותר!
משמעות הדבר ראיית כל מצב ולא משנה מהו כמצב לגדילה וצמיחה. בין אם זה מילה לא יפה שנאמרה, מעשה מכוער, או אפילו פגיעה גופנית. עלינו לזכור שכל מצב קורה מסיבה שאותה אנו לא תמיד רואים. אם נדע לזכור זאת בכל יום בשבוע הזה, נוכל להתחבר אל אותו אור רוחני דרכו זורם כל השפע לעולמנו ולמשוך את הכוחות שיעזרו לנו בתהליך האישי שלנו.

שימוש נכון במילים שלנו יברא מציאות טובה יותר עבורנו, עבור האנשים החשובים לנו, למדינה בה אנו חיים ולעולם כולו.
וכמו שאומרים הקוסמים: "אבראכדברא", שפירושו בארמית- אני אברא בדיברה, בדיבור.
בפינו אנו יכולים לברוא ולהרוס עולמות. הכל תלוי בנו. בואו ונעשה את המקסימום ונעזור ליקום לעזור לנו.
אני מאחל לכולם שבוע מבורך ומוצלח. אשמח לשמוע את תגובותיכם ולענות על כל שאלה שתהיה.
באהבה רבה 🙂
שמוליק